סימנים לזיהוי פגיעה

לעתים רבות אנו מחפשים סימנים שיכולים להעיד באופן מובהק אם הילד שלי עבר פגיעה כלשהי והוא לא מספר. חשוב לזכור שסימנים הם תמיד סימנים אפשריים ולא מוחלטים. אם אני רואה סימן אצל הילד שלי זה לא אומר שהתרחשה פגיעה, זה בעיקר מדליק נורה אדומה ודורש מאיתנו לנסות ולהבין מה מתרחש מתחת לפני השטח.

תחושת הבטן שלנו ההורים חשובה מאוד. אם אנו שמים לב לנסיגה או החמרה לא מוסברת (לימודית/ חברתית/ התנהגותית/ רגשית/התפתחותית) או לעניין מוגבר ולא מותאם בתכנים מיניים, עלינו לברר מה קורה עם הילד. ייתכנו סיבות שונות למצוקה: אלימות, חרמות, איומים, קשיים לימודיים/ משפחתיים/ חברתיים, וכן הלאה.

חשוב לזכור שלפעמים אין סימנים – פגיעה יכולה להתרחש והיא לא תעלה על פני השטח. נרצה לשים דגש על יצירת מרחב שבו כדאי לשתף.

אילו סימנים יכולים להעיד על פגיעה?

ישנם סימנים שונים שיכולים להעיד על פגיעה מתחת לפני השטח, בהווה או בעבר. כאמור, אלו סימנים אפשריים לפגיעה, ודורשים קודם כל תשומת לב:
1. נסיגה בתפקוד הלימודי, הרגשי, החברתי
2. הרטבה, כאבי בטן, מיחושים פיזיים ללא מקור מוסבר
3. הסתגרות
4. אמירות אובדניות
5. פגיעה עצמית
6. ניתוקים – דיסוציאציה
7. עיסוק מוגבר ולא מותאם במיניות

מה נעשה אם אנו שמים לב לסימנים?

קודם כל, ניתן לשאול ילדים באופן ישיר על הסימן שאנו שמים לב אליו, והאם יש משהו שהיו רוצים לשתף. כך למשל: מתוק, אני רואה שבזמן האחרון אתה פחות יוצא לשחק עם חברים, יש אולי משהו שקרה שתרצה לספר לנו? לפעמים יש דברים שיושבים על הלב והם לא נעימים, ואנחנו יכולים לעזור לך’. יש ילדים שזה מה שהם צריכים, ויוכלו לקבל כך ביטחון לשתף.

ילדים רבים יצליחו להיפתח בסביבה מאפשרת: מול אדם מסוים/ בזמן מתאים/ במקום שמאפשר שיתוף ודיבור. יהיו ילדים שהצעה לשתף באמצעות כתיבה או ציור (וכדומה) תאפשר להם לבטא את מה שיש להם על הלב. נאמר: “אנחנו בעדך, לעולם לא נוותר עליך, רוצים בטובתך ונעזור לך”.

אפשר לספר לילד סיפור אישי על הסתגרות ומה עזר לנו לשתף. נשאל: “האם יותר קל לך לספר למישהו אחר?”

משמעותי מאוד במקרה של שינוי בהתנהגות להיעזר בבית הספר כדי לפקוח עיניים נוספות על הילד. ניתן לבקש מהמורה, היועץ/ת, המנהל/ת וכדומה לשים לב מה קורה בהפסקות, בשיעורים, בהמתנה להסעה וכן הלאה, ולנסות לקבל תמונה רחבה יותר על מצבו של הילד או הילדה שלנו.

לפעמים ממליצים לילדים לעבור טיפול רגשי על סמך סימני מצוקה גם אם לא היתה התרחשות קונקרטית שאנו יודעים עליה.

יש ילדים ששותקים ושומרים את המועקה בפנים וייתכן ויעבור זמן עד שיהיו מסוגלים לשתף, ואנו מקווים שטיפול מקצועי ואמפתי יעזור להם.