לוגו לתת פה
‹ תפריט

המילון של לתת פה

ניסחנו עבורכם ואיתכם מילון מושגים בו ניסינו לנסח באופן בהיר ופשוט נושאים מורכבים ונפיצים.

מילון המושגים שלנו

מה ה"אני מאמין" שלכם בנוגע למושגים בנושא מיניות בריאה ומוגנת?

רשימת המושגים – לחצו על המושג שתרצו לקרוא עליו

מוגנות מינית ופגיעות מיניות

פרטיות
פרטיות האיברים פרטיים
מוגנות
מבוגר שאיל
פגיעה מינית
אלימות מינית
יחסי מין+אלכוהול
פגיעות בתוך המשפחה ועל ידי מכרים
תקווה לאחר פגיעה מינית
משחקים מיניים או מגע מיני פוגעני שנעשה "רק בצחוק"
החפצה
"המגיבים הטובים"
מרחב אישי
שלשת הלמ"דים
סוגי סודות
מלכודת הסוד
אשמה
"נגיד ש.."
"מודל התגובה הטובה"
כאוס לאחר פגיעה מינית
פדופיל
טעויות
אונס
סם אונס
הטרדה מינית
ילדים בעלי התנהגות מינית לא מותאמת

מיניות – מתפיסה מינית עד קשר מיני

ערכים בנוגע למיניות
מיניות בריאה
מבוכה
שיום
דימוי גוף
קשר
תמימות נאיבית מול תמימות מודעת
סטטיסטיקה לגבי פעילות מינית של מתבגרים
בשלות מינית/ מיניות מחוברת לרגש
משולש האהבה
דחף מיני
יחסי מין
אמצעי מניעה
סקרנות מינית
שאלות מביכות
נורמלי
בשלות והסכמה
סטוצים

היבטים תרבותיים בנוגע למיניות

גבריות ונשיות
זהות מינית
להט"ב
הבדל בין דחף/ משיכה/ זהות
האם ואיך הדיון רלוונטי לילדים צעירים?
טרנסג'נדרים

מערכות וצורות טיפול במדינת ישראל

מרכז הגנה לילדים ונוער (בית לין)
חובת דיווח
קווי סיוע
יועצות למיניות בריאה ומניעת פגיעה במשרד החינוך
משטרה
רווחה
חדר אקוטי
ועדת פטור
הערכת מסוכנות

התפתחות מינית פיזיולוגית

  1. התבגרות מינית

תהליך של שינויים פיזיולוגיים, רגשיים ומנטליים במעבר מילדות לבגרות. מתבגרים זקוקים לתיווך אך הצורך הבריא שלהם בעצמאות עלול להשאיר אותם לבד. חשוב שמבוגרים יצליחו להעביר מסר שיאפשר למתבגרים לפנות אליהם במקרה הצורך עם שאלות או התמודדויות- "אנחנו כאן עבורך וכדי לך לשתף אותנו". 

  1. מחזור הווסת/ ביוץ/ הפריה

לרוב המתבגרות יש שיחות על המחזור בתחילת גיל ההתבגרות עם דמות בוגרת משמעותית- לרוב אמא שלה. ההסבר הבהיר והחיובי יכול להיות משמעותי מאוד עבור המתבגרת כדי להבין את השינויים שמתרחשים בגופה. מחזור הווסת הוא התקופה שנמשכת מהיום הראשון של הדימום הווסתי ועד ליום הראשון של הווסת הבאה. דימום וסתי קבוע, מידי חודש, משקף תפקוד תקין של מערכת הרבייה הנשית. מחזור 'נורמלי' של אישה נע בין 21-35 יום. בתחילת המחזור מופרש הורמון (אסטרוגן) מהשחלה שמעבה את רירית הרחם, ובמקביל מתפתח בשחלה זקיק שמכין את הביצית לביוץ. ברגע הביוץ הביצית יוצאת מהזקיק לחצוצרה וממתינה לתהליך הפריה אפשרי (אם יחדור תא זרע גברי את מעטפת הביצית). הביוץ מתרחש 14 יום לפני הווסת הבאה. אם ההפריה תתרחש, הזרע והביצית יתמזגו ויהפכו לתא אחד שממנו יתפתח העובר. ההפרייה יכולה להתרחש במשך 18-24 שעות, ולאחר זמן זה, אם לא נוצר הריון, יש ירידה ברמת ההורמונים והדבר גורם לנשירת רירית הרחם ולדימום ווסתי שאורך בממוצע 3-5 ימים. נשים רבות חוות תסמינים ותחושות לא נעימות סביב תקופת קבלת הווסת – "כאבי מחזור" (לדוגמה: התכווצויות, כאבי גב או בטן, עייפות, מגרנות, מצבי רוח משתנים בגלל השינויים ההורמונליים, עצבנות ואף עצבות). 

הדרכים הנפוצים להקלה על כאבים אלו הם: פעילות גופנית מתונה, עיסוי הבטן בעדינות, הנחה של בקבוק חם על הבטן, נטילת משככי כאבים. 

הגיל הממוצע לקבלת וסת ראשונה הוא 12-13 והוא מאורע המסמל את התבגרותה המינית של כל נערה. החוויה עלולה להיות מבלבלת ודורשת הבנה של המתרחש והסתגלות לאורח חיים חדש (כולל ההתמודדות עם הדימום והתסמינים שעלולים ללוות את הווסת). כדאי מאוד לקיים שיחה עם הילדה עוד לפני קבלת הווסת הראשונה (מומלץ כשגופה מתחיל להראות סימנים של התבגרות מינית) על היגיינה נשית, שינויים בגוף ומיניות. שיחה אופטימית (ואף חגיגית!) תייצר לגיטימציה לשיח מתמשך והזמנה לשאלות של הילדה. מאידך חשוב להיות קשובים לרגשות של הילדה ולהתייחס למה שמעיק עליה. 

אמהות רבות בוחרות לספר לבת שלהן על הפעם הראשונה שהן קיבלו מחזור, להסביר לבת איך להשתמש בתחבושות הגייניות ולתת עצות לשמירה על הגיינה נשית. 

יש טענה שנשמעת על ידי מנחי נוער מתוך מפגש עם מאות מתבגרות ומתבגרים שהיחס של בנות למיניות נוטה להיות בוגר יותר משל בנים בני גילם, כולל ידע על מיניות ופתיחות רבה יותר לשיח. אפשרי שהיתרון של בנות (אם יש אמת בטענה זו..) מגיע מהעובדה שמוקדם מאוד בגיל ההתבגרות הם לומדות לקחת אחריות פעילה על המחזור החודשי שלהן, לומדות לבחור מתי לחשוף ומתי להסתיר את המיניות שלהן ומנהלות שיח עם דמויות בוגרות על מיניות (לעומת בנים שאין הכרח לשוחח איתם, בכל אוכלוסיה יש שיח עם מתבגרות על המחזור שלהן). המפגש הראשוני של בנים עם מיניות מגיע מדחף מיני כלפי אובייקט חיצוני, לעומת המפגש הראשוני של בנות עם המיניות של עצמן. 

  1. שאלות של בנים על מחזור של בנות

נורמלי שבנים יתעניינו בתהליכי התבגרות מינית של בנות. חשוב להקדים שהעיסוק במיניות של בנות מצד בנים עלול לבוא ממקום של גירוי והצפה מינית. אם לבנים יש שאלות אינטימיות על מיניות של בנות זו הזדמנות לשוחח על יחס מכבד כלפי מיניות בכלל ושל מיניות של בנות בפרט. נדגיש עד כמה כבוד זה הכרחי לא רק כדי למנוע פגיעה בבנות (וגם אם נראה שהן מסכימות ליחס משפיל או בדיחות גסות על המיניות שלהן, זה באמת משפיל אותן ויגרום להן ממש לשנוא את הבנים שזלזלו בהן), אלא כדי לבסס אצל הבנים עצמם יחס מכבד לנושא כולו. נקפיד לא לצחוק על נושא זה בפומבי ולדבר עם בנות אך ורק אם ברור לנו שזה נעשה באופן מכבד והן מעוניינות בכך (לרוב רק בתוך מסגרת של קשר). לאחר הקדמה זו , ואם ברור בההקשר הוא מכבד ומותאם, יש אפשרות להסביר בצורה פשוטה כמה שיותר את ההבדלים הפזיולוגיים בין בנים לבנות בגיל ההתבגרות. 

  1. אוננות של בנים 

מבחינה פיזיולוגית פעולת האוננות היא גירוי של איבר המין (לרוב מעשה שאדם עושה לעצמו), בו נמצאים אזורים עם עצבים רגישים מאוד. הגירוי יכול להסתיים בתחושת פורקן ולהביא לחווייה גופנית עזה. יש תרבויות רבות בהן אוננות נחשבה למעשה לא מקובל ופסול מבחינה דתית ומוסרית בגלל ההתמקדות בהנאה העצמית מהמעשה המיני ולא שימוש בכוח המיני רק בהקשר של הבאת ילדים לעולם (ביהדות מעשה זה נקרא "הוצאת זרע לבטלה" וההדרכה הרווחת בהלכה היהודית היא שחשוב להימנע או לנסות להמעיט באוננות, בעיקר כשהיא מלווה במחשבות ופנטזיות מיניות. זאת כדי לא לשקוע בתוך תאוות המין, ולנסות לייחד את העונג המיני לקשר זוגי.). בתרבות המערבית יש קבלה ולגיטימציה לאוננות ומומחי רפואה מדגישים שאוננות סבירה אינה מזיקה לגוף כלל. 

חשוב לציין שגם אם יש עוררות (תאי דם רבים שגורמים לזקפה בפין) אין הכרח שנוזל הזרע יופרש. הסחת דעת תגרום להרגעת הצורך הפזיולוגי והזקפה תשתחרר מאליה. 

חשוב להבדיל בין רמות שונות של אוננות: מעשה מזדמן שנעשה בפרטיות מתוך הנאה וחיבור לגוף (אם במצב כזה יש קושי רגשי או תחושות אשמה חשוב למצוא מבוגר שניתן להתייעץ איתו); מעשה שנעשה באופן כפייתי (לדוגמה: זו הדרך היחידה שמצליחים להירגע/ להתמודד עם קושי רגשי. במקרה כזה כדאי למצוא מענה בוגר שיסייע להתמודד); אוננות שמחוברת לצריכת תכנים פורנוגרפיים (והמחיר הוא התניה וחיבור שמתרחש בין דחף מיני לתכנים פוגעניים ומעוותים – ולכן רצוי לייצר שיח על חשיבות הניתוק בין עוררות עצמית לבין צריכת פורנוגרפיה); אוננות שנעשית באופן לא אינטימי (עם אחרים או מול אחרים – זו התנהגות שעלולה להוביל להתנהגויות פוגעניות. חשוב לייצר שיח על אינטימיות בהתנהגות מינית). 

גם בקבוצות שמרניות ודתיות יש כיום (לרוב) התייחסות רגישה וחומלת כלפי התמודדות זו. התייחסות זו נעשית לרוב באופן אישי (כדי לסייע לפרט בהתמודדות שלו) ולא בפומבי (כדי לא להתיר את המעשה באופן ציבורי). 

אם מבינים את מעשה הפורקן העצמי כצורך שעונה על צורך רגשי זה מאפשר לסייע למתמודד/ת למצוא דרכים נוספות לתת מענה לאותו צורך רגשי. 

  1. אוננות של בנות

מיניות מוגנת/מוגנות מינית

  1. פרטיות

 שמירה על האינטימיות ותחום הפרט. מה הכי פרטי? הגוף שלי, והכי הכי – האיברים הפרטיים שלי. 

  1. פרטיות האיברים פרטיים

פין, פות, ישבן, חזה לנשים. אברי המין שלנו גלויים בגלל תפקידם (הפרשת פסולת ומערכת הרבייה), אך הם רגישים מאוד ולכן חשוב לשמור עליהם מכוסים ומוגנים על מנת שלא יפגעו. סיבה נוספת לשמירה אוניברסלית על פרטיות האיברים הפרטיים היא ההכרה של ההשלכות של חומרת הפגיעה באיברים הפרטיים (הריון לא רצוי, מחלות מין וכו') וההבנה של ההשלכות הרגשיות והנפשיות העמוקות שיש לקשר מיני שמצריכים הקשר מתאים לא רק להתנהגות מינית בוגרת, מודעת ואחראית, אלא גם לשיח מכבד על איברים פרטיים (מצד אחד חשוב לאפשר שיח ומצד שני חשוב לוודא ששיח זה  ישמור על יחס מכבד ופרטי).

שיום: באלו מילים נשתמש כאשר נתייחס לאיברים הפרטיים? ישנה גישה (בקרב אנשי/ות מקצוע וטיפול) שהשימוש בשמות המפורשים של האיברים הפרטיים (פין, פות) יאפשר שיח פתוח על נושאים מיניים והסתרתם משתדרת השתקה. חשוב להדגיש שהשדר (סאבטקסט) בנוגע לשיח על איברים פרטיים חשוב יותר מהמילים בהם נבחר (יש הורים שיגידו פין/פות אך לא ינהלו שיח על מיניות, ולעומת זאת הורים שאומרים "איברים פרטיים" שמצליחים לנהל שיח פתוח עם ילדיהם על מיניות. 

  1. מוגנות

רוב האנשים בעולם טובים, אך יש אנשים שעושים טעויות שפוגעות באחרים, ויש אנשים שעושים מעשים רעים, ואפילו בכוונה לפגוע. מוגנות היא מסגרת ששומרת על הטוב. כולם צריכים לשמור על כללי פרטיות הגוף, גם אנשים מוכרים, חברים, משפחה ובוודאי זרים. אם מישהו לא שומר על כללי פרטיות הגוף זה ממש לא בסדר וצריך לשתף מבוגר שסומכים עליו בהקדם האפשרי. 

  1. מבוגר שאיל

מבוגר שמשדר מתינות ואכפתיות כך שילדים מרגישים שכדאי להם לשאול או לשתף אותו בכל דבר, לרבות נושאים מביכים או מיניים.

  1. פגיעה מינית

כל מעשה מיני, הנכפה על גבר, אישה או ילדים, ללא הסכמתם. (כמו שאין משמעות להסכמה של ילד למעשה מיני מפני שאינו מבין את ההשלכות להסכמתו, כך גם מניפולציה או יחסי מרות עלולים לגרום לכך שלא תהיה משמעות להסכמה מצד אדם בוגר). 

  1. אלימות מינית

בפגיעה מינית (ברמות שונות של פגיעה פיזית ו/או רגשית) המרכיב המשמעותי אינו הדחף המיני אלא הרצון בשליטה, אלימות וכוח, והשפלת הזולת. 

  1. יחסי מין+אלכוהול

חשוב להתייחס ללחץ החברתי ולנתונים נוספים שמובילים להתנהגות המינית. יש קבוצות נוער בהן נערים/ות עלולים לחוש שאם הם לא קיימו פעילות מינית (בתולות/ים) משהו "לא בסדר אצלם". כ33% מבני הנוער בישראל דיווחו שפעילות מינית שלהם הייתה תחת השפעת אלכוהול (במחקר בארה"ב נערות הסבירו שהשימוש באלכוהול קשור בפחד לפתח רגשות ולהיפגע מניתוק הקשר מצד הנער לאחר הפעילות המינית).  האלכוהול לא רק מקהה את החושים אלא גם מונע יכולת לסרב למעשים מיניים. בארה"ב 70% מהנשים דיווחו שעל אף שבזמנו הן הסכימו לפעילות המינית הראשונה שלהן בתיכון, היא זכורה להן לרעה בגלל שהן לא באמת רצו או הבינו את ההשלכות. חשוב לקיים דיון מעמיק על נוכחות, בחירה ורצון מתוך בשלות (ולא רק על המושגים המשפטיים "בשלות והסכמה").

  1. פגיעות בתוך המשפחה ועל ידי מכרים

על פי נתונים של איגוד קוי הסיוע 85% מתוך התלונות על פגיעה מינית התייחסו לפגיעה על ידי דמות מוכרת, כאשר ב40% מהמקרים מדובר בפוגע מתוך המשפחה. 

פגיעה מינית בתוך המשפחה או על ידי דמויות קרובות ומוכרות היא לרוב קשה מאוד ויוצרת השלכות נפשיות קשות בגלל עומק הסוד הנוראי שנפגעים נושאים (המחיר לגילוי פגיעה מינית במשפחה או במערכת יחסים קרובה גדול מאוד) והבלבול הפנימי שהם חווים (מחשבות אפשריות לדוגמא: מי שהיה אמור לשמור עליי פגע בי, על מי אפשר לסמוך, האם זה נורמלי שיש מגע מיני בתוך מערכת יחסים כזאת?, למה שיאמינו לי, לא כדאי לי לספר כי אני אוהב את הפוגע, אולי אני אשם, וכו'..). 

חשוב להקפיד להתייחס לנושא, אך בלי להציף בחרדה (מתוך תפיסה שיחד עם זה שאנו רוצים לחנך לזהירות ,רוב בני המשפחה והמכרים הם טובים ולא נרצה לערער את האמון הבסיסי באנשים). לכן אנו מציעים את הניסוח הבא : "כללי פרטיות הגוף חשובים כל כך שכולם חייבים לשמור עליהם. גם אנשים מהמשפחה, גם חברים, וגם אנשים טובים אחרים. ואם מישהו לא שומר על כללי פרטיות הגוף אז ייתכן והוא מבולבל או טועה או עושה משהו ממש אסור, וחייבים לספר כמה שיותר מהר למבוגר שסומכים עליו שיעזור". 

  1. תקווה לאחר פגיעה מינית

בטווח הקצר או הארוך יש ריפוי. אך תקווה חייבת להיות מהולה בחמלה על מנת להתאים את עצמנו לקצב המתאים לילד, משום שהכאב של הפגיעה המינית עלולה להיות קשה מנשוא. על מי שמלווה את הנפגע/ת (הורים או חברים/ות – לרוב תוך ליווי מקצועי בעצמם) לאזן בין ההכרה בכאב ובין התקווה לריפוי. 

  1. משחקים מיניים או מגע מיני פוגעני שנעשה "רק בצחוק"

ילדים ומתבגרים בודקים גבולות בנושאים רבים, והסקרנות המינית (ובהמשך העוררות המינית) באה לידי ביטוי במקרים רבים במשחקים בעלי אופי מיני. התנסויות אלו הם חשובות מבחינה התפתחותית והם לא בהכרח שליליות, אך פגיעות מיניות רבות מתחילות במשחק מיני לא מתאים. יש לשים דגש על כך שכדי שמיניות תהיה מותאמת ולא פוגענית יש צורך בבשלות, הסכמה ורגישות. 

מבחינת חינוכית נחנך להקפיד על משחקים מתאימים כדי ליצור אווירה חברתית מכבדת.  בגיל הרך והיסודי ננסה לחנך לרגישות לזולת ומניעה מהתנהגות שפוגעת באחר ונקפיד על הכלל: "אין משחקים מתחת לבגדים". בגילאי התיכון חשוב לייצר שיח על בחירה אישית וקבוצתית להימנע ממשחקים מיניים שעלולים לפגוע בזולת. 

  1. החפצה

המונח החפצה מתאר הסתכלות על אדם כאל חפץ או אובייקט ללא בחינה של תכונות אופי או אישיות. המונח החפצה מינית או אובייקטיפיקציה מינית מתאר שפיטה של אדם כאובייקט בעל אלמנטים מיניים ללא קשר לתכונות שלו. לרוב השימוש בהחפצה נעשה על קבוצות רחבות בחברה ולאו דווקא על פרט מסוים, ומכאן שהיא מונח חברתי. חוויות של החפצה מינית כוללות מצבים בהם גופם של אנשים או חלקים מגופם מופרדים מזהותם. מצבים אלו מובילים להתייחסות אל האדם כאל כלי אשר נשפט על פי הפונקציה אותה הוא יכול למלא עבור אחרים.

  1. "המגיבים הטובים"

Bystanders. במצבי פגיעה רבים יש חשיבות מכרעת לתגובה או להתעלמות של האנשים שעומדים מהצד. התעלמות מהתנהגות פוגענית (ברמות שונות) עלולה להוביל לבידוד של הנפגע והחמרת מצבו. "מגיבים טובים" הם חברים שמחליטים להגיב להתנהגות לא מתאימה כדי שהאווירה החברתית תהיה מכבדת וחיובית או כדי למנוע פגיעה באחר. חשוב לשים לב למצבים מורכבים (לרוב במצבים בהם הנפגעים עצמם מבולבלים ואינם מסוגלים להתמודד בעצמם) ולסייע כדי למנוע פגיעה. אפשר לגבש קבוצה (בכיתה או בקבוצת הנוער) שמחליטה מראש שהם ישימו לב למצוקות של יחידים ויחד יתעקשו שהאווירה תשתנה לטובה ושאף פרט לא ייפגע. 

  1. מרחב אישי

גבול המגדיר את הצורך הפיזי או הנפשי בפרטיות. הגבול יכול להשתנות ביחס לאדם או לסיטואציה. חשוב להתאמן על התחושה הפנימית כדי להצליח להציב גבול בזמן אמת. 

  1. שלשת הלמ"דים

אנו מלמדים ילדים (מהגיל הרך ועד לתיכון) דקלום זה שמייצג את הפעולות שיסייעו להם בכל מצב לא נעים או לא מתאים: להגיד לא, להתרחק ולספר. הלמ"ד החשוב ביותר הוא לספר, ואחרי השיתוף נרגיש הרבה יותר טוב ויוכלו לעזור לנו. ננרמל שלא תמיד אפשר להגיד לא או להתרחק. חשוב לתרגל מראש את השימוש בשלושת הלמ"דים על מנת שבזמן אמת ילדים יצליחו להתמודד בצורה מיטבית.

  1. סוגי סודות

סוד טוב שמותר לשמור הוא כזה שמרגיש נעים ויש לו פג תוקף (עתיד להתגלות- כמו מסיבת הפתעה, הריון וכו') , מול סוד רע שמרגיש מעיק ואיננו רוצים שיתגלה לעולם. חוויה של פגיעה עלולה לייצר תחושה פנימית של צורך לשמור על כך בסוד, ובמצבים כאלו חיים לספר למישהו שסומכים עליו ולא לשמור על הסוד. אסור לשמור על סוד רע כי הוא פוגע בנו. 

  1. מלכודת הסוד

כל המעורבים בפגיעה מינית (נפגע כי יש לגילוי מחיר, פוגע כי לא רוצה להיתפס, משפחה כי עדיף לא לראות, קהילה כי יש בושות, בית ספר כי לא יהיה רישום..) עלולים להרגיש כמה 'שווה' לשמור על הסוד. אך סודות רעים חייבים לספר. 

  1. אשמה

ילדים שנפגעים מרגישים אשמה מסיבות רבות. חשוב שנדגיש ש"אתם לא אשמים בכלל!! נהיה גאים בכם על השיתוף ובוודאי שלא נכעס".

  1. "נגיד ש.."

נחשוב יחד על מקרים אפשריים ונתאמן על מצבים מורכבים בתחום פרטיות הגוף בהם לא פשוט ליישם את שלושת הלמ"דים. כך נצליח להגיב טוב יותר בהתמודדות אפשרית. 

  1. "מודל התגובה הטובה"

חמישה שלבי מענה לאחר שיתוף הפגיעה. המודל מאפשר תגובה מותאמת ותחושה של הילד שהיה כדאי לשתף. טוב שסיפרת/ ראיון עם שאלות פתוחות/ שיום ונרמול הרגשות/ תגובה אמפטית/ החזרת תחושת שליטה.

  1. כאוס לאחר פגיעה מינית

החוויה הפנימית של נפגע: למה פגעו דווקא בי? באשמתי? האם רציתי בזה? מה יקרה לי אם יתגלה? האם זה אסור? למה זה מרגיש כל כך רע בפנים? מה אם אני אוהב את הפוגע? למה לא שמרו עליי? אולי המצאתי הכל? אולי אני מבולבל? אני משתגע?

  1. פדופיל

פדופיל הוא מבוגר (או מתבגר) שיש לו הפרעה נפשית שבאה לידי ביטוי במשיכה מינית דווקא לילדים/ות צעירים.  חשוב שאדם עם נטיות לפדופיליה יבקש עזרה מקצועית, ואם יעשה מעשה מיני כלשהו כלפי ילדים זו תהיה פגיעה קשה ולכן גם העונשים בחוק הם כבדים במקרים אלו. לרוב מדובר באנשים שסמכנו עליהם ונופתע לגלות שהם פגעו. הם לא רוצים להיתפס ולכן חשוב להיות מעורבים ולהכיר את המבוגרים בסביבת הילדים שלנו, לנהל שיח רגשי באופן קבוע ולחנך לכללי פרטיות הגוף. 

  1. טעויות

כולם טועים! אצלנו טועים ומתקנים. ילד שנפגע עלול להרגיש שהוא טעה ולכן נחנך מראש לכך שכדאי לשתף בטעויות.

  1. אונס

בעילה בכח ללא רצון משותף. מעשה סדום – פעולות מיניות חודרניות הנעשות בכפייה. המשותף לאנשים שפוגעים מינית באחרים הוא שהם לא רואים מולם זולת אלא חפץ (אדם בריא יכול לחוש עוררות או דחף מיני אך לא ירצה לפגוע בזולת). 

  1. סם אונס

חשוב להיות עירניים בסיטואציות חברתיות בהם יש שימוש באלכוהול גם בגלל האפשרות של השימוש בסמי אונס. סמים או חומרים שונים (אסורים מבחינה חוקית), שמוגנבים לרוב למשקה של הקרבן (לעיתים על ידי אנשים במוכרים לקרבן הפגיעה), המבטלים (עד כדי איבוד הכרה) או מצמצמים (תחושת אופוריה או אפתיה) את יכולת הקרבן להתנגד לאקט מיני. קרבנות אלו מתעוררים עם תחושה מוזרה ולעיתים קרובות אינם מודעים למה שאירע או נשארים עם זכרונות חלקיים בלבד. ההמלצות לזהירות כוללות את הצעדים הבאים: 

  1. פתחו את בקבוק המשקה באופן עצמאי והימנעו מקבלת בקבוק פתוח מאדם זר.
  2. השגיחו על המשקה ממנו אתם שותים בכל עת.
  3. גלו ערנות לכל התנהגות חריגה וחשודה בסביבתכם ובסביבת חבריכם.
  4. בלו עם חבר/ה היכול לשים לב להתנהגות מוזרה, להשגיח עליכם ולסייע בעת הצורך. 
  5. קבעו מראש חבר/ה שאינם שותים – גם לנהיגה חזרה הביתה וגם לבטיחות במסיבה עצמה. 

הטרדה מינית

קללות, ביטויים והצקות הנוגעים לאברים הפרטיים ומכוונים להעליב או לפגוע. החוק מתייחס לטווח של הטרדות (סחיטה באיום בעל אופי מיני, מעשה מגונה כדוגמת מגע או חיבוק בעל אופי מיני או הערות על לבוש, אוננות בפרהסיה, הצעות מיניות חוזרותת שוב ושוב, אמירות מיניות משפילות, פרסום תצלום מיני מבזה, ניצול יחסי מרות בהטרדה מינית, התנכלות מינית) ומאפשר תביעה אזרחית עד לסכום של 120,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. 

  1. ילדים בעלי התנהגות מינית לא מותאמת

ההגדרה החוקית אינה "ילדים פוגעים" כי אנו מבינים שילדים אלו כנראה נפגעו בצורה כלשהי גם כן, וזקוקים לעזרה כדי ללמוד לשמור על ככלי פרטיות הגוף שלהם ושל אחרים. יש מצבים בהם יקבלו טיפול חינם כמו נפגעים. 

מיניות – מתפיסה מינית ועד קשר מיני

  1. ערכים בנוגע למיניות

אנו שואפים לאפשר למבוגרים לברר בעצמם ולחנך את ילדיהם ותלמידיהם לערכים בתחום המיניות הבריאה והמוגנת. הערכים עומדים בבסיס הכללים. אנו שואפים שמתבגרים יבררו את הערכים שלהם ובהשראתם יצליחו להתמודד עם מצבים שונים באופן מיטבי. הערך הבסיסי שנחנך אליו בנוגע למיניות יהיה התמרה של המיניות מדחף לקשר. ערכים לדוגמה: פרטיות לעומת פגיעה בפרטיות; אינטימיות לעומת ניתוק; ראיית זולת לעומת החפצה או אלימות; חיבור והקשבה לעומת חוסר נוכחות; בחירה לעומת התמכרות; קשר לעומת בדידות; דימוי גוף חיובי לעומת שלילי.

גבורה: אנחנו רוצים להוביל את הדחף המיני שלנו, ולא לאפשר לו להיות זה ששולט בנו ומוביל אותנו. מיניות בריאה יכולה להיות סוערת ועוצמתית, אך חשוב שנצליח לפתח ביקורת ושליטה עצמית כדי שהבחירות שלנו בנוגע למיניות יהיו מודעות ויכוונו אותנו אל הערכים ואל איכות החיים שאנו שואפים אליו. באופן הזה נצליח לרומם את הדחף המיני לרצון בקשר מיני.

  1. מיניות בריאה

מיניות בריאה היא הבסיס החיובי עליו אנו רוצים לשמור. בגללו הכללים חשובים ולכן נקפיד לשמור עליהם. 

הגדרת ארגון הבריאות העולמי, 2006: מיניות בריאה היא מצב של רווחה פיזית, רגשית, מנטאלית וחברתית; לא מדובר רק במניעת מחלות, בתפקוד לקוי או בחולשה. מיניות בריאה מצריכה גישה חיובית ומכבדת כלפי מיניות ויחסי מין, בנוסף לאפשרות להגיע למצב בו יחסי המין מענגים ובטוחים, נטולים אלמנטים של כפייה, אפליה ואלימות. כדי להגיע למצב שבו מיניות בריאה מושגת ומתוחזקת, עלינו לכבד, להגן ולהגשים את הזכויות של כל אדם בהקשר למיניות. 

הגדרות אלו עסוקות בזכויות הפרט למיניות בריאה. אנו מאמינים שזכויות אלו הם בסיס ראשוני לקידום מיניות שתוביל לאיכות חיים.

לצורך ביסוס יחס חיובי ומכבד בנוגע למיניות יש צורך לקדם שיח ערכי שיוביל להתנהגות מינית שתהיה מחוברת לערכים אישיים וציבוריים בנוגע למיניות (על פי אמונותיו של כל אדם וקבוצה). אנו מאמינים שבירור ערכי, אישי וקבוצתי, יוביל גם לרצון אישי וציבורי להנחלת יחס והתנהגות מינית חיובית ומכבדת ועמידה אישית וציבורית בכללים שיוודאו יחס מכבד זה. המטרה היא שאנו נכוון ונוביל  את הדחף המיני על פי הערכים שנבסס ולא הדחף הוא זה שיוביל אותנו. 

  1. מבוכה

מבוכה היא נהדרת! מבוכה מתפתחת באופן טבעי כהכרה עצמית בפרטיות (בהקשרים רבים, וכן גם בפרטיות הגוף), ובזכותה נדע לשמור על הפרטיות שלנו ונבסס את הגבולות שלנו. אך ניזהר מבושה שתמנע מאיתנו לשאול או לשתף. 

  1. שיום

מגיל צעיר חשוב לקרא לאיברים הפרטיים בשמות פשוטים ומכבדים. השפה מעצבת יחס מכבד ומאפשרת שיח, ומול הדיבור המזלזל והפוגעני נציב שיח מכבד.  מנגד, הסאבטקסט חשוב יותר מהמילים (יש משפחות בהם אומרים פין ופות ולא מדברים באופן ח‏ופשי לעומת משפחות שאומרים "איברים פרטיים" וכן מדברים) ולכן הדבר החשוב ביותר ליצירת שיח מכבד וחיובי בנוגע לפרטיות בגוף ואברי המין הוא סאבקסקט חיובי ופרטי בנוגע לאיברים הפרטיים. 

  1. דימוי גוף

דימוי גוף הוא התמונה שאנו יוצרים במוחנו לגבי הגוף שלנו- התפיסה העצמית את הגוף. פיתוח היחס הזה מתחיל מגיל הינקות דרך מגע והיכרות עצמית עם הגוף וההתייחסות של המבוגרים סביבנו לגוף שלהם ושלנו. המסרים בנוגע לדימוי גוף עלולים להיות מבלבלים (מה נחשב יפה, איזה משקל וצורה של איברים) וכך מתפתחת תפיסה "אידיאלית" של דימוי גוף רצוי שעלולה ליצור פער ובעיות בדימוי הגוף האישי (עד כדי הפרעות אכילה, ניתוחים לשינויי איברים, הערכה עצמית ירודה, דיכאון וכו'). הערים הללו מועצמים עוד יותר בעידן של רשתות חברתיות ומעכב מתמיד אחרי דוגמניות/ים שיוצרים מודל יופי מעוות. היחס לגוף הוא חלק מתהליך ביסוס האישיות. אמנם נורמלי שבילדות ובגיל ההתבגרות לא נאהב חלקים מהגוף, אך המטרה היא להגיע למצב בו נאהב את הגוף שלנו כפי שהוא כמבטא את מי שאנחנו. 

להורים (ובעצם לחברת המבוגרים כולה) יש אחריות קריטית בנוגע לביסוס דימוי גוף חיובי. לא רק שחינוך לביקורת ולזה שהמראה החיצוני אינו העיקר (מה חשוב יותר- יופי או אופי?) אינו פשוט בעולם בו למדיה יש מקום כה מרכזי, אלא גם ההבנה שדוגמא האישית שאנו המבוגרים מעבירים בנוגע לדימוי גוף הוא מרכזי ביותר בפיתוח דימוי הגוף של הילדים. נלמד ילדים להקשיב לגוף שלהם ולסמוך על המסרים שהגוף מאותת להם (רעב, צמא, עייפות, נינוחות, מצוקה וכו'). ננסה לא רק להימנע ממסרים שליליים וביקורתיים בנוגע לגוף שלנו ושלהם (אני מכוערת, את שמנה..) אלא גם ליזום מגע גופני אוהב ומותאם וחיזוקים שמביעים הערכה על כישורים, השקעה, קשיבות עצמית, רגישות עצמית ולזולת. אפשר גם ליזום שיח על ההתנגדות שלנו ל"מודל יופי" חיצוני שמעוות את היחס העצמי לגוף ולכך שאנו בוחרים לייצר שיח חיובי ולהתחבר לגוף שלנו כחלק מאיכות החיים הטובה.

  1. קשר

קשר הוא מרכיב מרכזי במיניות בריאה. בילדות נתמקד בפיתוח יחסים של קרבה, סקרנות, אחריות ואכפתיות כבסיס לכל קשר אינטימי. פיתוח קשר חיובי עם עצמי ועם הזולת מהווה בסיס לקשר מיני בוגר בריא.

מחקרים מראים שמערכות היחסים ראשוניות (בעיקר עם אמא ואבא, אך גם עם דמויות יציבות אחרות) יציבות וחיוביות ישפיעו על קשר לאורך המשך החיים, כולל קשרים חברתיים ורומנטיים יציבים, הכוללים ביטחון בקשר, דימוי וביטחון עצמי גבוהים, חקרנות מינית בריאה והדרגתית, קרבה ופתיחות רגש. לעומת זאת חוויות ראשוניות של קשר ללא יציב ובטוח עלולות להוביל לחוסר אמון, דימוי עצמי ביטחון עצמי ירודים ותסכול ממערכות יחסים לא יציבות. ישנם מקרים מחקרים שמראים גם קשר ברור בין הקשרים הראשונים, ליכולת להגיע לסיפוק והנאה גבוהים יותר (כולל מערכות יחסים יציבות וארוכות, אינטימיות רגשית, הדרגתיות המגע מיני וריבוי מעשי חיבה). 

התנהגות מינית לא יציבה בגיל הנעורים (כולל קשר מיני מלא בגיל צעיר יותר, ריבוי בני/ות זוג/ סטוצים, צורך בריגוש מיני גבוה, הימנעות מאינטימיות רגשית וממעשי חיבה רכים, תסכול ממערכות יחסים ותחושת ניצול מיני) 

  1. תמימות נאיבית מול תמימות מודעת

יש תמימות נאיבית שמבטאת חוסר מודעות לתוכן כלשהו. לדוגמה: בכל קבוצת ילדים יהיו ילדים חשופים יותר מאחרים לתוכן מיני, והם עלולים להציף את הקבוצה בתוכן לא מותאם, ללא התנגדות מצד שאר חברי הקבוצה. לעומת זאת, יש תמימות בוגרת ומודעת שמבטאת בחירה להתייחס לתוכן מיני באופן מכבד ולא מזלזל. אפשר להעצים את קבוצת הילדים לבחור בהתייחסות מכבדת ולהימנע משיח פוגעני על תכנים מיניים, ולהתנגד להצפה של הקבוצה בתוכן פוגעני. 

  1. סטטיסטיקה לגבי פעילות מינית של מתבגרים

כמחצית מבני הנוער בישראל (עד גיל 18) מקיימים בשנות התיכון יחסי מין מלאים (בארה"ב הנתון גבוה יותר – 63%), 33% מהנוער הישראלי קיימו בתיכון מין אנאלי/אוראלי. 50% מהנוער החילוני ו25% מהנוער הדתי דיווחו שקיבלו תמונות אירוטיות בהתכתבות ברשת, וכ17% מהנוער החילוני דיווחו ששלחו לאחרים תמונות אירוטיות של עצמם. 

  1. בשלות מינית/ מיניות מחוברת לרגש

גילוי המיניות מבפנים (ריגוש מיני, התאהבות, עוררות מינית) באופן הדרגתי (לעומת התמודדות עם הצפה של תוכן מיני מבחוץ כמו פורנוגרפיה או לחץ חברתי לפעילות מינית). מחקרים רבים מלמדים שמיניות שמותירה "טעם טוב" לאורך זמן היא כזו שהיתה מקושרת עם אינטימיות רגשית. 

  1. משולש האהבה

אילו תנאים יש להצלחה של קשר מיני? האם יש המלצות במה להשקיע כדי שהקשר והמשיכה המינית יתמידו? האם נוכל להסיק עקרונות שיסייעו לנו לבחור קשר בצורה נבונה? מחקר של סטרנברג הוביל לגיבוש "משולש האהבה" שמורכב באופן שווה (משולש שווה צלעות) מ- משיכה, אינטימיות, מחויבות. אם יש רק משיכה המיניות תדעך, אם יש רק אינטימיות אז הם אולי יישארו חברים טובים אך ללא דחף מיני, אם יש רק מחויבות (ולא מתגרשים רק בגלל כסף או ילדים) אז החוויה יכולה להיות כמו בית כלא. לעומת המושג המוכר "אהבה ממבט ראשון" שעלול לקחת בחשבון רק את המשיכה המינית, נמליץ לחפש בקשר גם אינטימיות (עניין רגשי ורצון לקשר עמוק ואישי) ומחויבות (אני מוכנ/ה להשקיע בקשר הזה ומשדר/ת נאמנות ומחויבות) בנוסף למשיכה המינית. 

  1. דחף מיני

התשוקה המינית (יצר במערכת ההורמונלית והנפשית של כל אדם) קובעת את תכיפות הצורך להגעה לפורקן מיני. דחף זה הוא טבעי ואינסטינקטיבי, ומוטבע בטבע כחלק ממערכת הרבייה של בעלי החיים. ניתן לחלק בין הצורך למימוש הדחף של כל פרט (ללא התחשבות במושא הדחף) לבין מימוש דחף מתוך קשר ורצון הדדי. דווקא משום שהדחף המיני חזק ומבלבל חשוב להיות בשליטה כדי לוודא שיש ההדיות, רצון וקשר במימוש הדחף המיני עם הזולת (כמו גם רגישות של אדם כלפי עצמו  שמימוש הפעולה המינית לא מונעת רק מדחף אלא מתחשבת בעצמו). אפשר לנסח את המטרה בהתבגרות המינית כהתמרה (סובלימציה) של הדחף המיני לקשר מיני.

  1. יחסי מין 

יחסים מתוך קשר, אכפתיות, הדדיות והסכמה שמגיעים עד לכדי מגע מיני. קשר מיני אסור בחוק מתחת לגיל 16 בגלל חוסר בשלות והבנת המחירים. מגע מיני שמגיע לשיאו ביחסי מין מלאים בין אנשים בוגרים הוא מיוחד ופרטי מאוד. יחסי מין מלאים יכולים להביא למפגש בין זרע (שנוצר במערכת הגברית ועטוף בנוזל הזרע) לביצית (שנוצרת במערכת הנשית), ולהביא להפרייה ולהריון שיביא בסופו של דבר ללידה של תינוק/ת. כיום יש אפשרויות למנוע הפרייה והריון. 

  1. אמצעי מניעה

אמצעי מניעה שננקטים לפני קיום יחסי המין. השיטות הנפוצות ביותר להגבלת ילודה ולחילופין למחלות מין הן שימוש קבוע באמצעי מניעת היריון – פיזיים, הורמונליים וטבעיים. אמצעי מניעה אלו שונים במידת ההגנה שהם מספקים ממקרה של היריון בלתי רצוי, אך בכל מקרה אינם אפקטיביים בכל המקרים. חשוב שהפעילות המינית של מתבגרים פעילים מינית תהיה אחראית, מודעת לאפשרות למחירים (הריון ולחילופין מחלות מין) ולאמצעים הרפואיים שיש כדי למנוע אותם. נוודא שמתבגרים/ות יכירו מקורות מידע בנוגע לאמצעי מניעה (אם בשיחה במהלך סדנה ואם בהיכרות עם מקורות מידע בנושא). 

  1. סקרנות מינית

סקרנות מינית היא בריאה ונורמלית. חשוב שבמקביל להצבת כללים (כמו 'אין משחקים מתחת לבגדים') ניזום הזמנה לשאלות על התפתחות ופרטיות הגוף כדי לתת מענה ולמנוע חיפוש לא מותאם. 

  1. שאלות מביכות

באמצעות מודל "4 שלבים לשאלה" נוכל לענות על כל שאלה של כל ילד. טוב ששאלת/ מה אתה מתכוון/ מה אתה חושב/ מענה פשוט או קביעת זמן למתן מענה. 

  1. נורמלי

לא כל דבר נורמלי הוא סבבה. נבין שלמרות שהתנהגויות מיניות בין ילדים הם נורמליות ומותאמות, יש לנו אחריות לחנך לפרטיות הגוף. נציב גבול בנחת ובאופן חיובי ונפעל עם "מודל התגובה הטובה". 

  1. בשלות והסכמה

עקרונות בסיסייים שאם הם לא קיימים אז אין משמעות להסכמה בנוגע למגע המיני. עיסוק רק במושגים אלו ישאיר את הדיון ברמה המשפטית הטכנית ולכן חשוב לדבר על חיבור, רגישות, נוכחות, שימת לב לזולת, רצון משותף וכו'. 

  1. סטוצים

לרוב מדובר קשר מיני מזדמן, ללא חיבור רגשי או מחויבות. נברר את הרווחים והמחירים של קשר כזה.  

גם בקשר קצר מועד היינו רוצים לוודא שיש לא רק משיכה אלא גם כבוד ומחויבוות שימנעו מחירים של פגיעה.

היבטים תרבותיים בנוגע למיניות

  1. גבריות ונשיות

בתפיסה המסורתית, אוסף קבוע ומהותי של תכונות ביולוגיות או צורות דיבור והתנהגות המאופיין כ"נשי" או כ"גברי". התפיסה הרווחת כיום בחברה המערבית היא שתכונות אלה יכולות להופיע אצל גברים ואצל נשים כאחד. גבר או אישה יכולים להיות רגישים ולאהוב צבעים או נושאים שהוגדרו כשייכים למגדר ההפוך. יש במקביל גם תנועה בחברה המערבית של העצמה של כל מגדר ועיסוק דווקא באבחנה ביניהם כדי להעצים את החוויה ואיכות החיים של כל מגדר. 

נבחר לא להיכנס לדיון המורכב לגבי "פטריארכליות גברית/ גבריות רעילה" כאשר אנחנו מדברים עם ילדים, אלא נקדם תפיסה פשוטה שלעומת מצב בו היה בעולם מציאות רווחת של אלימות ושליטה (של שליט כלפי נתינים/ בו נשים וילדים היו שייכים לבעליהם) אנו שמחים שיש כיום גברים ונשים שמקדמים ביחד זכויות, שוויון וכבוד. 

  1. זהות מינית

זהות המתגבשת בסיום תהליך ההתבגרות. ילדים שנושא הזהות המינית שלהם מבלבל אותם זקוקים למבוגר מיטיב אותו יוכלו לשתף.

  1. טרנסג'נדרים (מורחב)

מונח שכולל זהויות שקשורות לחוויה של אי-הלימה בין הזהות המגדרית של בני אדם לבין המגדר הביולוגי שלהם. חלקם מזדהים באופן מלא כבני מגדר אחר ואצל חלקם יש נזילות בהגדרה המגדרית או חוסר הגדרה כלל. ייתכן ובמצב זה  חשים קונפליקט (מצוקה ואומללות – ולא רק חוסר נוחות) בין המגדר הפזיולוגי לבין ההזדהות המגדרית. בעבר התופעה הוגדרה כ"דיספוריה מגדרית" (הגדרה שעדיין קיימת בDSM, שהיא בעצמה שנויה במחלוקת בגלל הנחת היסוד שמדובר במחלה ולא באפשרות מינית לגיטימית) וישנם מחקרים שמראים שרצון לשינוי מין בשנות הילדות תעבור מעצמה ב80% מהמקרים. יש גישות שונות בנוגע לטיפול ותמיכה פסיכולוגית – סיוע לתחושת נוחות עם הזהות המינית הרצויה ותמיכה בתהליך שינוי מין, ומנגד התמקדות בקשיים הרגשיים שביסוד הקונפליקט כדי להשלים עם הפער הפנימי. מבחינת ההדרכה לילדים בנושא זה אנו ממליצים להגיד שגם אם יש אנשים שבבגרותם מחליטים לעשות שינוי בהגדרה המגדרית שלהם (טיפול הורמונלי, ואף לעשות במקרים מסוימים ניתוח – שמשנה את המראה החיצוני, אך לא משנה את המערכות הביולוגיות הפנימיות. חשוב לציין שיש מחירים משמעותיים לשינויים ההורמונליים ולניתוחים הפלסטיים – ולכן חשוב לחכות להגיע לבשלות רגשית ומנטלית, לאחר גיל הילדות וההתבגרות, לפני שמבינים את המשעויות והמחירים ועושים שינוי משמעותי כל כך), בתקופת הילדות נכון להתמקד בהבנת הרקע הרגשי למצוקה או לבלבול המגדרי ולתת מענה לצורך הרגשי. אפשר גם להרגיע שרוב מוחלט מהמקרים הבלבול יעבור ולא יתקבע. נקפיד להגיד שאם יש ילדים שחשים מצוקה בנושא זה חשוב מאוד לשתף מבוגר שסומכים עליו ולא להישאר לבד עם הקושי. מעניין לציין שעד לפני כשני עשורים התמודדות זו היתה בעיקר אצל ילדים זכרים בגילאי 4-7 וכיום בנות בגיל ההתבגרות בגילאי 12-18 הן אלו שחוות את ההתמודדות הזאת וחשות מצוקה בנוגע למגדר שלהם. 

מערכות וצורת טיפול במדינת ישראל

  1. מרכז הגנה לילדים ונוער (בית לין)

הטר"ם של הפגיעות המיניות. צוות מקצועי שיודע לתקשר עם ילדים יעזור לנו להבין מה קרה ומה כדאי לעשות (חקירת ילדים). ניתן להיוועץ באופן אנונימי. לאחר מכן הנפגעים יופנו למרכזים מקצועיים בהם הטיפול הוא בחינם. 

  1. חובת דיווח

יש חובה פלילית לדווח על חשד סביר שמתקיימת פגיעה בילד או חסר ישע (מינית/אלימות). עדיף לדווח במרכז ההגנה או ברווחה וניתן לדווח גם המשטרה. בפגיעה במוסד חינוכי אחריות הצוות לוודא שההנהלה מדווחת לפיקוח משרד החינוך. 

  1. קווי סיוע

מענה מקצועי לנשים וילדים שנפגעו מינית. ליווי, ייעוץ והכוונה. שיחת טלפון 1202 (02-6730002 לדתיים). ניתן להיוועץ באופן אנונימי. 

  1. יועצות למיניות בריאה ומניעת פגיעה במשרד החינוך

מדריכות מחוזיות המלוות את יועצות בתי הספר בטיפול בהתמודדויות עם מצבי פגיעה מינית ובחינוך לתכנים של מיניות בריאה ומוגנת. 

  1. משטרה

במקרים של פגיעה נתקשר למרכז ההגנה בו יושב נציג משטרה או לתחנת המשטרה המקומית. מתחת לגיל אחריות פלילית (12) המשטרה תעביר את הטיפול לרווחה. 

  1. רווחה

פקידי/ות סעד לחוק נוער עברו הכשרה ייעודית לסיוע לילדים ובני נוער בסיכון. שיחת טלפון 118 להכוונה על ידי עו"ס חוק נוער במקום מגוריכם. ניתן לפנות גם למוקד העירוני 106 שם יעבירו לאגף הרווחה המקומי. 

  1. חדר אקוטי

חדר מיון ייעודי לטיפול בפגיעות מיניות. בצוות החדר עו"ס, רופא וחוקר/ת משטרה, וניתנים בו טיפול רפואי ונפשי ראשוניים. קיים ב-7 בתי חולים בארץ (וולפסון, הלל יפה, הדסה עין כרם, סורוקה, בני ציון, פוריה, יוספטל). 

  1. ועדת פטור

במקרים מסוימים מאפשרת פטור מחובת דיווח למשטרה ופתיחת הליך פלילי, במקרים בהם ברור שיש עדיפות להליך טיפולי בלבד. במקרים של פגיעה בין אחים או תלמידים הוועדה עשויה להיות משמעותית מאוד. מורכב מפרקליט, נציגי משטרה ופקיד סעד מחוזי (רווחה). 

  1. הערכת מסוכנות

מטרתה של הערכה זו היא לבדוק את רמת הסיכון לפגיעה מינית נוספת מצד אותו נער, ולהתאים לו תכנית טיפול.

סדרת סרטוני הדרכה במקרה פגיעה מינית בשיתוף נועה מימן...
בכל מקרה של פגיעה שמתגלה, וגם במקרה של חשד,...
מודל ארבעה שלבים למענה על שאלות של ילדים בנושאי...
רשימת סימנים שיכולים להעיד על פגיעה אפשרית - ומה...
כיצד נרצה להגיב במקרה שהילד שלנו נחשף לתכנים מיניים...
מאפיינים נורמליים ולא נורמליים, התאמת גיל וסימני אזהרה
Scroll to Top

רוצים לדבר?

מעדיפים שנחזור אליכם?

נשמח לייעץ ולענות על כל שאלה