פעילות מותאמת תרבות

בעמותת “לתת פה”, אנו מתמקדים ביצירת סביבה שבה ילדים והורים מכל מגזר ואוכלוסייה יוכלו לשתף פעולה באופן פתוח ובטוח ולייצר שיח על מיניות בריאה ומוגנת. הפוקוס המרכזי שלנו הוא יצירת פלטפורמה לשיח ולקשר בין הורים וילדיהם, כך שהילדים ירגישו שכדאי להם לשתף והמבוגרים יגיבו באופן מתון וחיובי, וייצרו שיח ערכי שיאפשר לילדים לפנות אליהם גם בעתיד. על מנת להשיג זאת, אנו ניגשים לכל קהילה עם רגישות תרבותית גבוהה והתאמה של התוכן לאוכלוסייה. התאמה זו נעשית עם פורום של נשות ואנשי מקצוע ונציגי קהילה – הצוות החינוכי וההורים, שעוזרים לנו לא רק לתרגם את התוכן אלא גם להתאים את התוכן לשפה התרבותית.

המנחות והמנחים של עמותת לתת פה מקפידים על שיח מתון ומצליחים לייצר מסגרת ליצירת שיח באופן פתוח, ישיר וחיובי. הורים המגיעים למפגשים המשותפים להורים וילדים לומדים איך להגיב לשאלות או לשיתופים של ילדיהם, גם בנושאים המביכים ביותר, באופן שמאפשר להם מצד אחד לבטא את תפישת עולמם ומצד שני לגלות אמפתיה ורגישות לילדים כך שירגישו שהיה כדאי לשתף.

הצוות שלנו מתאים את השיח לרמה המתאימה לכל גיל ולכל אוכלוסייה, וזאת בלי לוותר על העקרונות הבסיסיים שחשוב לנו להעביר על התפתחות מינית בריאה ומניעת פגיעה. בנוסף, צוות בתי הספר משתתף ומעביר חלק מהתכנים של התכנית בעצמם וההורים לוקחים חלק במפגש המשותף להורים וילדים. באופן הזה יש לילדים ריבוי ערוצים אפשריים לשיתוף.

כל החומרים החינוכיים של עמותת לתת פה תורגמו למספר שפות ומועברים בקהילות שונות בשפות אלו על ידי צוות מקצועי של העמותה: עברית, עברית לציבור החרדי, אנגלית, רוסית, אמהרית, ערבית, וטיגרינית. דפי הפעילות הותאמו מבחינת הגרפיקה והתרגום המילולי וכן מבחינת השפה לאופי האוכלוסייה.

כמה דוגמאות מהפעילויות שלנו:

1. בפעילות בבתי ספר אנטרופוסופיים ההורים שיתפו ושילבו את התוכן בתוך שלבי ההיכרות עם הגוף על פי תפיסתם.
2. בבית ספר של חסידות סלונים לא דיברו על מיניות אלא על “כללי פרטיות הגוף” מתוך מקורות תורניים על כך שכפי שבבית המקדש כיסוי העיד על חשיבות, כך גם בגוף הפרטי של כל אחד ואחד. באופן זה הם הצליחו לדבר לראשונה על היחס החיובי לגוף הפרטי ולאיברים הפרטיים ולכללי השמירה.
3. במועדוניות בכפר עין ראפה החליטו לא להשתמש במושג מיניות אלא במושג “ח’וסוסייה’ (خصوصية) – “פרטיות” כדי לאפשר לילדים להבין איך לשמור על פרטיות הגוף שלהם ללא פגיעה בערכים של הקהילה המוסלמית.
4. בתיכון ממלכתי בחיפה תלמידים התמודדו עם התנהגות ושיח מיני פוגעני, ולאחר שיח על הערכים שלהם שנוגע להתרחשויות אלו הם החליטו מה הם הכללים שחשוב להם לשמור ואת האופן בו הם יתגבשו כקבוצה כדי לבסס כללים אלו. 
5. בישיבה תיכונית הוסברו מושגים בנוגע למיניות מתוך מקורות תלמודיים שאפשרו לגיטימציה לשיח זה באופן שאינו פוגעני לתפישת עולמם.
6. בפעילויות בבתי הספר של מבקשי מקלט בתל אביב החומרים החינוכיים הותאמו לשפת הטיגריניה ולצרכי הקהילה – מתוך התחשבות בערך הכבוד והשייכות המשפחתית החשוב כל כך בקהילה זו.