אמא היום נפלתי בגן
אבא היום ראיתי ענן
אבא היום קיבלתי מכה
ולא ממש שיחקו איתי בהפסקה
אמא בבוקר דור עשה לי פרצוף
ויעל בכיתה קראה לי חצוף
אבל בכל מצב שמישהו בי פוגע
זה כואב ממש אבל אני יודע
שיש לי למי לספר
לאבא לאמא, למורה לחבר
כי תמיד יש שם מישהו רק בשבילי
שמקשיב לי, אוהב ועוזר
לפעמים לא נעים לי אני מתבייש
ואולי לא יאמינו אז אני קצת חושש
כי כשנוגעים או פוגעים בי זה לא אשמתי
כי למדתי שהגוף שלי הוא רק שלי כי
יש לי למי לספר…
בערב גלשתי במחשב הפרטי
ועלה לי איזה קטע שממש בלבל אותי
אז למרות שהתביישתי החלטתי לספר
כי בפנים אני יודע שזה הכי עוזר
יש לי למי לספר…
אז אם אני עושה פרצוף תשאלו
וגם אם אני קצת מעוך תשאלו
וגם ביום רגיל תשאלו אם אפשר
כדי שיהיה לי את האומץ לספר גם מחר
יש לי למי לספר…
ולמרות שרציתי לדבר על הכל
למה לא יכלו אותי לשאול?
יש לי למי לספר
לאבא לאמא, למורה לחבר
כי תמיד יש שם מישהו רק בשבילי
שמקשיב לי, אוהב ועוזר
